עמית יקר, חבר יקר, אתה רק מתחיל את הקריירה שלך. ובשבילי, זו שנת הארבעים ושש שלי לתרגול, והמטופלים שלי חולמים איך הכובע שלי, שנותר במשרד, מכוסה בקורי עכביש. הזמן רץ. הזמן לא מחכה. לכן, אני רוצה לחלוק את הידע שלי, ובהקדם האפשרי. גם אם כל מה שאני יכול לייעץ לך זה "להתבגר בקצב שלך, ברצינות, ברוגע", מבלי לצפות מבחוץ "לתשובות שיכולות להיוולד רק מהתחושה הפנימית ביותר שלך, בשעה של ריכוז עמוק", כפי שכתב רילקה ב" מכתבים למשורר צעיר", שאני כל כך אוהב.
נסו לסרב לאבחנות ולטיפולים תרופתיים - האובססיות הללו שמעוותות את המקצוע שלנו היום. הפיתוחים של הרוקחים לא יתנו תשובות לשאלות הקיום המרכזיות שמדאיגות את מי שמגיע אלינו לייעוץ. לא נמצא את השאלות החשובות הללו בספרי לימוד על פסיכיאטריה בין דיאגרמות וטבלאות מורכבות כמו תפריטים במסעדה סינית. התפקיד שלנו הוא לעזור למטופל להיפתח בהדרגה: אלינו, אבל מעל הכל לעצמו. האבחון מצמצם את שדה הראייה ומקשה על ראיית האדם .בניסיון למצוא גישה מתאימה לכולם, אנו מאבדים את היצירתיות והאינדיבידואליות, ושוכחים שפסיכותרפיה היא לא רק טיפול, אלא גם הרפתקה.
זכרו, סוד ההצלחה הוא לא כל כך בפתרון תעלומות החיים, אלא ביצירת מערכת יחסים חזקה עם זה שיושב על הכיסא מולנו. מערכות יחסים אלו יהפכו לאמצעי הריפוי האמיתי. כן בדיוק! אני משוכנע שמערכות יחסים עם אנשים אחרים משפיעות על אדם לא פחות מהדחפים הפנימיים שלו, שגילה פרויד. צור קשר – ותראה כיצד המטופל מגלה את הקשיים, החרדות, העכבות המדכאות והפוטנציאל הפנימי הבלתי ממומש שלו.
אל תיחסו חשיבות רבה מדי לעבר המטופל: "כאן ועכשיו" חשובים לא פחות במערכת יחסי אמון. בכל מקרה, הוא ישחזר במערכת היחסים שלו איתך את מה שהשפיע עליו פעם. במערכות יחסים אלה, הכל בהחלט יתגלה: גם בעיות עכשוויות וגם טראומות חבויות עמוקות...
אל תאבדו את המטרה: העלמת סימפטומים, הקלה בסבלו של המטופל מחד והתפתחותו האישית, שינויים משמעותיים באופי, בהשקפתו על עצמו ועל הסביבה מאידך. לצורך כך, כבדו את המסגרת, הקפידו על הכללים שאתם קובעים בעבודה איתו, אך אל תתקעו בתיאוריה. תגיד לא לפורמליות! כל חיים הם ייחודיים, והטיפול דורש גישה מיוחדת לכל מטופל. רבים כתבו כי יש להימנע מביטחון מופרז במהלך הטיפול. עם זאת, אני יודע מניסיון שכאשר מטפל עונה בגלוי לשאלות אישיות שאולי מטופל ירצה לשאול, ניתן להגיע להתקדמות משמעותית בטיפול.
זכרו את האתיקה של המקצוע שלנו: לעולם אל תיכנסו למערכת יחסים אינטימית עם מטופל. אחרת, אל תוותר על שום דבר. שימו לב: כיצד מתנהג המטופל בכניסה למשרד, אילו הערות הוא מעיר לגבי הסביבה, או המראה שלכם, או התשלום. ענה לו: ספר לו מה אתה מרגיש לגבי ההערות שלו ומה הוא עושה, תן לו מושג לאילו תגובות הוא גורם עם דבריו ומעשיו. בשביל מה? העניין הוא כזה: כך תראה למטופל דימוי של עצמו שונה מזה שיש לו (או לא פיתח); אתה תעזור לו להסתכל בזהירות מאחורי המראה שלתוכה הוא נח במשך זמן רב.
הקשיבו לחלומות של המטופל: קח מהם מה שאתה יכול, אסוף אותם. זהו מקור שלא יסולא בפז לחקר היצירתיות האנושית, הפנטזיה והשירה. שמים דגש: בסיום הפגישה שאלו את המטופל מה חווה, מה קרה בזמן האחרון, לדעתו.
ארווין יאלום